לפי נתוני מועצת הלול, צריכת העוף הממוצעת לנפש בישראל היא 42 ק"ג עוף בשנה (מה ששם אותנו במקום השני בעולם אחרי ארה"ב).
ועל פניו, אין סיבה לא לעשות זאת: בשר עוף הוא זמין מאוד, יש אינסוף מתכונים לעוף, הוא דל יחסית בשומן, עשיר בחלבון ומעל לכול – הוא זול.
עם זאת, אכילתו עלולה לחשוף אותנו לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה שלא לצורך.
האנטיביוטיקה, שהביאה מזור למחלות רבות, משמשת כיום גם בטיפול בבני אדם וגם בטיפול בחיות משק הבית – כנראה מעל ומעבר לנדרש.
החשש הגדול בקרב הרופאים הוא מחשיפה מוגזמת של בני האדם לאנטיביוטיקה, הנגרמת הן כאשר הם מטופלים בה לצורך מיגור תחלואיהם והן דרך המזון שהם אוכלים.
האכלת חיות המשק באנטיביוטיקה עלולה לגרום להיווצרות זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה שעשויים לעבור לבני האדם ע"י אכילת בשר או שתיית מים.
חיידקים אלו עלולים לגרום לתחלואה בבני אדם ואת חלקם אף אי אפשר למגר (Chang; Avol Eppl; 2015).
לפי דו"ח שהתפרסם עבור ממשלת אנגליה במאי 2015 (O'neill; 2015), בשנת 2050 צפויים למות מזיהומים מחיידקים עמידים כ-10 מיליון איש בעולם (לשם השוואה, מסרטן צפויים למות כ-8.2 מיליון(.
בעולם, העניין בגידול וצריכה של עופות ללא אנטיביוטיקה הולך וגובר.
העולם בכלל וארה"ב בפרט הולכים לכיוון של אי שימוש באנטיביוטיקה וגידול עופות ללא אנטיביוטיקה.
באירופה מדובר במדיניות שהתווה האיחוד האירופי בינואר 2006 להפסקת השימוש בזרזי גדילה אנטיביוטיים. זוהי גם המוטיבציה המרכזית של ארגון הבריאות העולמי (WHO-World Health Organization), כפי שעולה מכנס שנערך בלונדון בפברואר 2014.
האיחוד האירופי מגדיר גידול ללא אנטיביוטיקה ופיקוח הדוק על מתן אנטיביוטיקה כטיפול בתחלואה על פי הצורך.
ישראל, לצערנו, עדיין לא שם. בישראל אין תקנות של משרד הבריאות המתייחסות לגידול ללא אנטיביוטיקה, ולכן רוב החברות אכן משתמשות באנטיביוטיקה בגידול העופות שלהן.
שימוש לא נכון באנטיביוטיקה קיים בענף הלול בישראל והוא כולל בין היתר מתן זרזי גידול אנטיביוטיים, טיפול אנטיביוטי במינון יתר או טיפול אנטיביוטי מניעתי בזמן שהעופות בריאים.
שימוש לא נכון זה תורם רבות להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, חיידקים שאינם מושפעים כלל מן התרופה האנטיביוטית ויכולים לגדול ולהתרבות בנוכחותה.
מקור העמידות לאנטיביוטיקה הוא שינוי גנטי (מוטציה) בחיידק עצמו. עמידות זו של חיידקים לתרופות היא תכונה תורשתית.
כך, חיידקים מעבירים תכונה זו בצורה אנכית לצאצאים שלהם, ומרגע שחיידקים עמידים מצויים אצל בעלי חיים, הם יכולים לעבור בקלות גם לבני אדם.
אולי זו גם הסיבה שניצנים ראשונים של מוצרים מעוף שגדל ללא אנטיביוטיקה אט אט מתחילים להופיע בשוק וחשיבותם מחלחלת בקרב האוכלוסייה.
כפי שמתברר היום – אפשר בהחלט לגדל עופות למאכל ללא שימוש קבוע באנטיביוטיקה.
הטכנולוגיה המודרנית של גידול עופות מתבססת על תזונה צמחית מאוזנת המאפשרת את התפתחות העוף בקצב גדילה רצוי – בשונה מגידול מסחרי מקובל.
עיקר המיקוד בגידול זה הוא מזון מהצומח המועשר בתוספי מזון פרוביוטיים ופרהביוטיים (חיידקי מעי ידידותיים ומצע המזון שלהם), לצד הקפדה על צפיפות מוגבלת של העופות למ"ר, שמירת Bio-Security – אקולוגיה נקייה מחיידקים מחוללי מחלות וליווי מקצועי צמוד המונעים התפרצות מחלות.
מחקרי שוק מראים כי על אף שגידול עופות ללא אנטיביוטיקה אינו הסטנדרט הרווח בישראל, הצרכנים הישראלים מעדיפים עוף שגדל ללא אנטיביוטיקה.
רוב האוכלוסייה (77%) מאמינה כי עוף שגדל בלי אנטיביוטיקה ובלי תוספת הורמונים הוא בריא יותר.
בנוסף, רובה הגדול של האוכלוסייה (78%) תעדיף לקנות עוף שגדל ללא אנטיביוטיקה וללא תוספת הורמונים (מחקר שוק, מכון ברנדמן, 2016).
קבוצת "עוף טוב" שבבעלות משקי עמק הירדן ומשקי עמק המעיינות היא יצרנית מוצרי המזון מעוף שגדל ללא אנטיביוטיקה ומהודו המובילה בישראל.
"עוף טוב" מובילה מהלך של גידול עופות ללא אנטיביוטיקה וללא תוספת הורמונים המתאפשר בשל היותה אינטגרציה חקלאית, בעלת שליטה ואחריות מלאות כבר משלב התזונה ואופן הגידול.
